קרה לכם שחרשתם למבחן, הצלחתם "לשפוך" את כל החומר בבחינה ואפילו להצליח בה, אבל שלושה ימים אחר כך שכחתם כמעט הכל? או שאולי לתלמידים שלכם זה קורה?
אז מה הטעם? האם אנחנו באמת לומדים רק למבחן?
בכתבה הזאת למשל, מאת יעל אודם בערוץ 2, אפשר להתאכזב מההשלכות העצובות של התופעה...
אז היכן הבעיה? בחומר הלימוד? בדרך הלמידה? בלומדים עצמם? והכי חשוב:
האם יש דרך לשנות את המצב?
למרבה השמחה התשובה היא כן! במאמר שלפניכם מתואר מחקר חינוכי מרתק (ועשוי היטב), שבדק כיצד למידה באמצעות אסטרטגיות יעילות מאפשרת להתגבר על המצב המתסכל והמוכר "למדתי, נבחנתי, ושכחתי הכל!". התובנות רלוונטיות וחשובות לכלל הלומדים באשר הם (ולמורים שלהם כמובן).
כתבתי בעבר על אסטרטגיות למידה יעילות מבוססות מחקר, במאמר שלפניכם תקראו כיצד חיבור בין שתי אסטרגיות למידה יעילות ביותר: שימוש בשליפה ללמידה והרעיון של למידה מרווחת, לכדי אסטרטגית למידה אחת השפיע על הצלחה של סטודנטים לפסיכולוגיה במבחן סוף-סמסטר, אבל בעיקר על היכולת שלהם לזכור את החומר כמה ימים וכמה שבועות לאחר המבחן...!
חוקרים מאוניברסיטת קנט בטקסס'ארה"ב' המתמחים באסטרטגיות למידה יעילות בצעו מחקר שדה חינוכי: הם עקבו אחר הלמידה של סטודנטים בקורס "מבוא לפסיכולוגיה" בתואר ראשון ותכננו פרוצדורת למידה, אשר בה לקחו הסטודנטים חלק, אחרי השיעור. הנה תיאור עקרי המחקר:
חומר הלימוד:
המרצה בקורס הגדירה 64 מושגים הנלמדים לאורך הקורס. הסטודנטים שהשתתפו במחקר למדו מחצית מהמושגים בשיטת לימוד שהוכתבה להם על ידי החוקרים (ראו להלן) ואת 32 המושגים הנותרים הם למדו בעצמם, כפי שככל אחד ראה לנכון על מנת להצליח במבחן. בסוף התהליך השוו החוקרים בין המושגים שהסטודנטים למדו בעצמם ("עסקים כרגיל") ובין אלו שלמדו במסגרת הניסוי (זוהי נקודת חוזק של המחקר, משום שהשוו שתי פרוצדורות בקרב אותם סטודנטים ובאותו זמן).
שיטות הלימוד:
במסגרת הניסוי החוקרים פיתחו מספר שיטות לימוד שונות, נתמקד בשתיים עקריות:
בכל המקרים הלמידה נעשתה מול מחשב במעבדת המחקר (ולאחר שהמושגים נזכרו בשיעורים)
1. שליפה, בדיקה ומשוב: בסיבוב הלמידה הראשון הופיעו המושגים שנלמדו בשיעור יחד עם ההגדרה שלהם. בהמשך, הופיע מושג (למשל "התנייה קלאסית") והמשתתפים התבקשו להקליד את הפירוש, כפי שהם זוכרים אותו (שליפה). כשסיימו הופיע מסך שכלל את ההגדרה שהם כתבו ואת התשובה מחולקת לרעיונות המרכזיים שבה. כל משתתף התבקש לציין לגבי כל אחד מהרעיונות, האם הוא מופיע בהגדרה שכתב (בדיקה עצמית). בשלב האחרון הופיעה התשובה המלאה (משוב).התרגול הסתיים לאחר שהלומד הצליח להגדיר נכון כל מושג שלוש פעמים.
2. שינון חוזר: גם כאן הופיעו המושגים ופירושם בסיבוב הראשון, ואחריהם עוד 5 מחזורים שבהם הופיעו שוב המושגים ופירושם. המשתתפים התבקשו ללמוד את המושגים.
כמה חזרות ומתי?
הסטודנטים למדו 16 מושגים באמצעות התוכנה לאחר שהוצגו בשיעור. בסה"כ הם השתתפו ב- 6 מפגשים במשך שלושה שבועות - כלומר שני מפגשים בשבוע (במרווחים של יומיים ושל חמישה ימים), שבכולם למדו באותה דרך למידה (שליפה או שינון). את 16 המושגים הנותרים שנלמדו בקורס, הם למדו באופן עצמאי לקראת המבחן. בהמשך הקורס הם חזרו על אותה פרוצדורה בדיוק, עם 32 מושגים אחרים (שנלמדו בהמשך הקורס) ותוך שימוש בשיטת לימוד אחרת.
מה היה המבחן?
כדי להסיק על יעילות שיטות הלימוד השונות, החוקרים בדקו את ביצועי הסטודנטים בשלוש נקודות זמן:
1. מבחן שנערך כחלק מהקורס (שאלות רבות ברירה)
2. שלושה ימים לאחר מבחן הקורס (שאלות פתוחות)
3. 24 ימים לאחר מבחן הקורס (שאלות פתוחות)
המעניין הוא שבכל נקודת זמן השוו את שיטת הלימוד שהוכתבה לסטודנטים עם שיטת הלימוד שהסטודנטים בחרו ללמוד בה בעצמם ("עסקים כרגיל").
אין ספק כי מדובר במחקר שהתכנון שלו מורכב ודורש מעט התעמקות, אבל שווה לעקוב אחר התוצאות, משום שכאמור, טמונה שם התשובה המוחצת לשאלה שבכותרת.
תוצאות המחקר:
אלו התוצאות ממבחן הקורס שנערך יומיים לאחר התרגול הממוחשב האחרון
(וכלל שאלות רבות ברירה שנגעו למושגים שנלמדו, אך לא דרשו הגדרה בלבד כמו בתרגול):
שימו לב קודם לעמודות האפורות ועקבו אחרהן משמשאל לימין - מה קורה לביצועים עם חלוף הזמן? זהו החומר שהתלמידים למדו בעצמם והתופעה המוכרת "למדתי, נבחנתי, שכחתי הכל" ניכרת בבירור: כבר אחרי שלושה ימים יש ירידה דרמטית בביצועים!
אבל שימו לב מה קורה לעמודות האדומות (שוב במבט משמאל לימין), אם במבחן הראשון יש פער קטן לטובת התרגול המוכתב, הרי שבהמשך ניכר ששיטות הלמידה המתבססת על חזרות מרווחות מצליחות לבטל את אפקט התפוגגות הידע מהזיכרון!
מה זה אומר?
- למידה מרווחת היא יעילה מאוד שהשפעתה ניכרת בעיקר בטווח הארוך.
- למידה מרווחת המתבססת על חזרות שליפה (בחינה עצמית) - מעצימה את ההשפעה.
השורה התחתונה והמלצות ליישום:
אם רוצים ללמוד על מנת לזכור לחיים ולא רק למבחן, כדאי לשלב אסטרטגיות למידה המשלבות למידה מרווחת (מספר ימים) ושליפה - ניסיון לאתר את המידע מתוך הזיכרון. כדאי לעשות זאת כבר משלב מוקדם, למעשה, מיד לאחר שלב ההקנייה.
מה כדאי לעשות?
> תכנון מראש של השיעורים כך שיכללו שאלונים קצרים על חומר קודם (ישן וחדש). לפחות בהתחלה כדאי להקנות מיומנויות למידה במסגרת השיעור, משום שכפי שראינו כאן (ולא בפעם הראשונה), תלמידים לרוב לא בוחרים אינטואיטיבית בדרכי לימוד יעילות.
> כשהתלמידים מיומנים יותר - ניתן לתת להם חומרים ללמידה עצמאית, בזמנים שנקבעו מראש.
> חשוב להקפיד שהשליפה תהיה מאומצת, לתת משוב מתאים, ושהתלמידים חוזרים ועונים על השאלות עד אשר מצליחים לשלוף תשובה נכונה אחת לפחות (ורצוי יותר) לכל שאלה.
מהם המרווחים הרצויים?
על חומר חדש שזה עתה נלמד, כדאי לחזור במרווחים של ימים בודדים.
ככל שעושים יותר חזרות ניתן להגדיל את המרווחים לכדי שבועות ואפילו חודשים.
לא להתייאש!
בחזרות שליפה מרווחות נתקלים במצב של חוסר יכולת להפיק את התשובה. המצב מתסכל ולעיתים מייאש, אבל חשוב לאפשר לתלמידים להתמיד בניסיונות. למעשה מתרחשת כאן למידה מחודשת של מידע שכבר נשכח בחלקו, ובזאת טמונה היעילות!
כדאי לחשוב על תכנון פעילויות בסיכון אישי נמוך (ללא ציון וללא חשיפה), לפחות בשלבים הראשונים כשהתלמידים עדיין לא מיומנים.
המקור:
קישור להרצאה באנגלית של אחד החוקרים, פרופ' ג'ון דאלונסקי, שמסביר ומדגים את אפקט הריווח, אפקט השליפה, את תוצאות המחקר שתואר כאן, וכן נותן דוגמאות ליישום בכיתה (51 דקות).
אלו התוצאות ממבחן הקורס שנערך יומיים לאחר התרגול הממוחשב האחרון
(וכלל שאלות רבות ברירה שנגעו למושגים שנלמדו, אך לא דרשו הגדרה בלבד כמו בתרגול):
ניתן לראות ששתי השיטות (באדום) הביאו להישגים גבוהים לעומת הלמידה העצמאית (באפור), אך שיטת השליפה המרווחת הייתה יעילה יותר והביאה לשיפור של ציון שלם (השיפור מובהק סטטיסטית) . שיטת השינון המרווח לא הביאה לשיפור מובהק בנקודת זמן זו, אבל -
השאלה החשובה יותר היא מה קרה לידע שנלמד עם חלוף הימים?
הנה התוצאות של המבחן שלעיל, יחד עם התוצאות בשני המועדים הבאים:
אבל שימו לב מה קורה לעמודות האדומות (שוב במבט משמאל לימין), אם במבחן הראשון יש פער קטן לטובת התרגול המוכתב, הרי שבהמשך ניכר ששיטות הלמידה המתבססת על חזרות מרווחות מצליחות לבטל את אפקט התפוגגות הידע מהזיכרון!
מה זה אומר?
- למידה מרווחת היא יעילה מאוד שהשפעתה ניכרת בעיקר בטווח הארוך.
- למידה מרווחת המתבססת על חזרות שליפה (בחינה עצמית) - מעצימה את ההשפעה.
השורה התחתונה והמלצות ליישום:
אם רוצים ללמוד על מנת לזכור לחיים ולא רק למבחן, כדאי לשלב אסטרטגיות למידה המשלבות למידה מרווחת (מספר ימים) ושליפה - ניסיון לאתר את המידע מתוך הזיכרון. כדאי לעשות זאת כבר משלב מוקדם, למעשה, מיד לאחר שלב ההקנייה.
מה כדאי לעשות?
> תכנון מראש של השיעורים כך שיכללו שאלונים קצרים על חומר קודם (ישן וחדש). לפחות בהתחלה כדאי להקנות מיומנויות למידה במסגרת השיעור, משום שכפי שראינו כאן (ולא בפעם הראשונה), תלמידים לרוב לא בוחרים אינטואיטיבית בדרכי לימוד יעילות.
> כשהתלמידים מיומנים יותר - ניתן לתת להם חומרים ללמידה עצמאית, בזמנים שנקבעו מראש.
> חשוב להקפיד שהשליפה תהיה מאומצת, לתת משוב מתאים, ושהתלמידים חוזרים ועונים על השאלות עד אשר מצליחים לשלוף תשובה נכונה אחת לפחות (ורצוי יותר) לכל שאלה.
מהם המרווחים הרצויים?
על חומר חדש שזה עתה נלמד, כדאי לחזור במרווחים של ימים בודדים.
ככל שעושים יותר חזרות ניתן להגדיל את המרווחים לכדי שבועות ואפילו חודשים.
לא להתייאש!
בחזרות שליפה מרווחות נתקלים במצב של חוסר יכולת להפיק את התשובה. המצב מתסכל ולעיתים מייאש, אבל חשוב לאפשר לתלמידים להתמיד בניסיונות. למעשה מתרחשת כאן למידה מחודשת של מידע שכבר נשכח בחלקו, ובזאת טמונה היעילות!
כדאי לחשוב על תכנון פעילויות בסיכון אישי נמוך (ללא ציון וללא חשיפה), לפחות בשלבים הראשונים כשהתלמידים עדיין לא מיומנים.
המקור:
Rawson KA, Dunlosky J, Sciartelli SM. The power of successive relearning: Improving performance on course exams and long-term retention. Educational Psychology Review. 2013 Dec 1;25(4):523-48.
קישור להרצאה באנגלית של אחד החוקרים, פרופ' ג'ון דאלונסקי, שמסביר ומדגים את אפקט הריווח, אפקט השליפה, את תוצאות המחקר שתואר כאן, וכן נותן דוגמאות ליישום בכיתה (51 דקות).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה