כולנו שיודעים שאין מתכונים ושלמידה היא תהליך מורכב שכולל כמה רבדים. ניתן ללמוד הרבה ממחקרים בתחום המדעים הקוגניטיביים שבודקים כיצד שיטות למידה ותרגול שונות משפיעות על תהליכי הלמידה והזיכרון של הלומדים. אחד הממצאים העקביים ביותר שמאות מחקרים במעבדות מחקר ובכיתות לימוד חוזרים ומאשרים קשור להשפעת הבחינה על הלמידה:
אחת הדרכים היעילות היותר לתרגל חומר שנלמד על מנת שישמר לטווח הארוך, מערבת שליפה פעילה של הידע מהזיכרון, או במילים אחרות: בחינה.
אנחנו רגילים כל-כך להתייחס לבחינה בהקשר של הערכה, שנתפסת לרוב כצורך בלתי נמנע שיש לו סיבות וגורמים מגוונים. למרבה הצער, הרגשות הרבים המקושרים לנושא המבחנים הם לעיתים קרובות שליליים. דוקא משום כך החשיבות של הבחינה כדרך למידה יעילה ומרכזית נשארת באפילה, וחבל.
מוציאים את השליפה לאור
מחקרים רבים חוזרים ומאשרים את אפקט הבחינה (the testing effect) : כאשר משווים בין חזרות למידה המבוססות על חזרה ושינון (למשל קריאה חוזרת של החומר הנלמד) לשיטות המבוססות של בחינה או שליפה מהזיכרון (על בסיס שאלה, רמז או מידע חלקי) רואים יתרון משמעותי לשיטת השליפה על פני שיטת השינון.
באחד המחקרים המוכרים התחום, שהתפרסם במגזין המדעי Science בשנת 2008, החוקרים נתנו למשתתפים בניסוי ללמוד את פירושן של 40 מילים בשפה חדשה. הניסוי כלל שלבים שבהם המשתתפים שיננו את המילים: הם ראו את המילה יחד עם פירושה על מסך מחשב. וכן שלבים שבהם הנבדקים ניסו לשלוף את המילים: הם ראו רק את המילה בשפה החדשה וניסו להזכר בפירוש ולהקלידו.
כדי לבדוק את ההשפעה של חזרות שינון לעומת חזרות שליפה החוקרים יצרו מספר קבוצות ניסוי ובכל אחת יחס שונה בין מספר חזרות השינון ומספר חזרות השליפה. ההשפעה על הלמידה נבדקה באמצעות מבחן שנערך כעבור שבוע:
חברי קבוצת הניסוי אשר כשני שלישים מחזרות הלמידה שלהם היו באמצעות שליפה - זכרו כ-80% מפירושי המילים כעבור שבוע.
חברי הקבוצה אשר כשני שלישים מחזרות הלמידה שלהם היו באמצעות שינון - זכרו כ-36% מהפירושים כעבור שבוע.
מחקרים אחרים מצאו ממצאים דומים, גם עם חומרי לימוד מורכבים יותר, כמו למשל טקסטים בנושאי מדע, וגם כאשר נערכו בכיתות לימוד אמיתיות ועם חומרים אותנטיים. זאת הסיבה שהחוקרים היום תמימי דעים שמדובר באסטרטגיה יעילה ביותר, וממליצים להעמיק את השימוש בה בכיתות הלימוד בכל הרמות ובכל התחומים.
זאת השאלה: אם תוצאות המחקרים כל כך ברורות איך יתכן שאינן מיושמות? שתי סיבות טובות לכך:באחד המחקרים המוכרים התחום, שהתפרסם במגזין המדעי Science בשנת 2008, החוקרים נתנו למשתתפים בניסוי ללמוד את פירושן של 40 מילים בשפה חדשה. הניסוי כלל שלבים שבהם המשתתפים שיננו את המילים: הם ראו את המילה יחד עם פירושה על מסך מחשב. וכן שלבים שבהם הנבדקים ניסו לשלוף את המילים: הם ראו רק את המילה בשפה החדשה וניסו להזכר בפירוש ולהקלידו.
כדי לבדוק את ההשפעה של חזרות שינון לעומת חזרות שליפה החוקרים יצרו מספר קבוצות ניסוי ובכל אחת יחס שונה בין מספר חזרות השינון ומספר חזרות השליפה. ההשפעה על הלמידה נבדקה באמצעות מבחן שנערך כעבור שבוע:
חברי קבוצת הניסוי אשר כשני שלישים מחזרות הלמידה שלהם היו באמצעות שליפה - זכרו כ-80% מפירושי המילים כעבור שבוע.
חברי הקבוצה אשר כשני שלישים מחזרות הלמידה שלהם היו באמצעות שינון - זכרו כ-36% מהפירושים כעבור שבוע.
מחקרים אחרים מצאו ממצאים דומים, גם עם חומרי לימוד מורכבים יותר, כמו למשל טקסטים בנושאי מדע, וגם כאשר נערכו בכיתות לימוד אמיתיות ועם חומרים אותנטיים. זאת הסיבה שהחוקרים היום תמימי דעים שמדובר באסטרטגיה יעילה ביותר, וממליצים להעמיק את השימוש בה בכיתות הלימוד בכל הרמות ובכל התחומים.
אז מדוע לא כולם משתמשים בשליפה כל הזמן?
סיבה ראשונה: זה יותר קשה
שליפה היא פעולה שדורשת מאמץ קוגניטיבי: עלינו לחפש את המידע באופן פעיל, לנסות דרכים שונות, רמזים ואסוציאציות עד שאנחנו מצליחים (או שלא) לאחזר את המידע המבוקש. סביר להניח שהחיפוש המאומץ הוא הסיבה לכך השיטה יעילה: ניסיונות הקישור ביו מושגים שונים, ותרגול היכולת לשלוף מידע המאוחסן בזיכרון, מחזקים את מסלולי השליפה והופכים אותם לזמינים יותר.
אנחנו יודעים מניסיונו שהמאמץ חשוב ללמידה משמעותית, והפסיכולוג הקוגניטיבי Robert Bjork הגדיר זאת באמצעות המונח Desirable Diffculty (בתרגום חופשי: עכבה טובה).
הבעיה היא שהמאמץ הצפוי והסיכוי לטעות מפחיתים לעיתים את המוטיבציה לנסות:
בהרבה המקרים, כאשר עומדת לפני כל אחד מאיתנו בחירה בין חזרה על החומר או ניסיון לענות על שאלות - נעדיף, באופן טבעי, את הדרך הקלה והבטוחה: בקריאה חוזרת של החומר, התוכן נראה מוכר ויש תחושה של למידה יעילה. בבחינה עצמית - אנחנו מסתכנים בטעויות ובחוסר הצלחה.
בהרבה המקרים, כאשר עומדת לפני כל אחד מאיתנו בחירה בין חזרה על החומר או ניסיון לענות על שאלות - נעדיף, באופן טבעי, את הדרך הקלה והבטוחה: בקריאה חוזרת של החומר, התוכן נראה מוכר ויש תחושה של למידה יעילה. בבחינה עצמית - אנחנו מסתכנים בטעויות ובחוסר הצלחה.
בעיני הדבר דומה למתואר בתמונה הזאת - רק מי שיתאמץ לטפס על הפסגה הגבוהה, יזכה לצפות בנוף הבלתי נשכח. אבל כשעומדים בפיצול הדרכים ומדמיינים את הקושי הכרוך בעליה המאומצת, קל לנו מאוד לוותר מראש על הטיפוס...
בתמונה: STM - Short Term Memory או זיכרון קצר-טווח,
LTM - Long Term Memory או זיכרון ארוך-טווח
סיבה שניה: אנחנו לא יודעים שזה עובד
כבר אמרנו שמדובר במאמץ, השאלה החשובה היא האם המאמץ שווה?אתם גם יודעים כבר שהתשובה היא בהחלט כן!
הבעיה היא שזה לא נראה כך ולא מרגיש כך בזמן הלמידה ומיד אחריה (כלומר בטווח הקצר). שני ממצאים מעניינים ממחישים את הקושי הזה:
1. במחקר שראינו קודם ביקשו מהמשתתפים מיד בסוף שלב הלמידה (שבו למדו 40 מילים) להעריך כמה מילים מתוך ה-40 הם יזכרו בעוד שבוע. התוצאה המעניינת הייתה שכל הנבדקים העריכו בממוצע שיזכרו כמחצית מהמילים, לא משנה באיזו דרך למדו! במספרים:
אלו שתרגלו בעיקר באמצעות שינון העריכו שיזכרו 50% אבל זכרו 36% כעבור שבוע (הערכת יתר).
ואלו שתרגלו בעיקר באמצעות שליפה העריכו שיזכרו 50% אבל זכרו 80% כעבור שבוע (הערכת חסר).
מסתבר שיש סיבה טובה להערכה השגויה הזאת:
2. למידה באמצעות שינון יעילה לטווח הקצר מאוד (דקות ושעות) ואילו למידה באמצעות שליפה יעילה לטווח הארוך (ימים, שבועות וחודשים), ממצאים אלו חוזרים על עצמם במחקרים רבים.
כלומר מיד אחרי שאנחנו משננים, אנחנו באמת יודעים היטב את החומר, הבעיה היא שהוא לא מחזיק מעמד ומתפוגג מהר מאוד מהזיכרון. כולנו מכירים את התופעה המוכרת של "למדתי למבחן ושכחתי הכל מיד לאחריו", שימוש בשליפה במקום בשינון יכול למנוע את התופעה הזאת.
מה זה אומר? שבשביל ללמוד למבחן מחר בבוקר כדאי לשנן, ובשביל ללמוד לחיים כדאי ללמוד באמצעות שליפה מהזיכרון. מכאן שבהרבה מקרים המבחנים למעשה מפריעים לתלמידים ללמוד נכון (עוד על כך במאמר כן מבחנים אבל לא כאלה).
מהו הפתרון?
מאחר ולתלמידים יש קושי אמיתי לתרגל הצורה יעילה באמצעות שליפה, המורים יכולים לעזור אם יצרו סביבת למידה אשר בה משתמשים בתרגול שליפה כעניין שבשגרה. עם הזמן התלמידים ילמדו מניסיונם כיצד לנקוט באסטרטגיה הזאת באופן עצמאי. כשאנחנו נותנים לכולם הזדמנות לשלוף אנחנו נותנים לכולם הזדמנות שווה להצליח, משום שההצלחה לא נשענת יותר על הבחירה האישית שלהם באסטרטגית למידה (למשל: תלמידים בעלי יותר ביטחון עצמי לא יהססו לנסות לבחון את עצמם ולטעות, לעומת תלמידים חסרי בטחון).
מורים יכולים לתכנן פעיליות למידה אשר יאפשרו לכלל התלמידים להתנסות בשליפה. שאלונים ומשחקים המבוססים על שאלות יכולים להיות דרך טובה לעשות זאת, גם שאלות קצרות שאת התשובה מתבקש כל אחד לכתוב בעצמו הו דרך מצויינת פשוטה ונגישה.
לסיום אציע כיון מחשבה שאמנם דורש תכנון מראש ושינוי הרגלים, אך עשוי להיות יעיל מאוד: במקום למידה ממושכת של חומר לאורך תקופה שבסופה מבחן גדול, כדאי לתכנן מהלך למידה המשובץ בשאלונים קטנים וקצרים "בסיכון נמוך" (לכל שאלון משקל נמוך מאוד בהערכה הסופית, ההשתתפות חשובה ולא ההצלחה). תכנון עוזר לתלמידים בכמה צורות: למידה יעילה, הפחתה משמעותית של רמות חרדה ולחץ, הגברת המוטיבציה להשאר קשובים ולהצליח.
שני מודלים ללמידה: (למעלה) המודל המסורתי, בו לומדים לאורך זמן לקראת מבחן גדול. עיקר הלמידה המשמעותית מתבצע רק זמן קצר לקראת המבחן. מתקבלת נקודת הערכה יחידה. (למטה) המודל המוצע המתבסס על מבחנים קטנים בסיכון נמוך לאורך כל תקופת הלמידה, המניעים למידה יעילה לאורך על התקופה ומספקים נקודות הערכה מרובות.
לתכנון כזה יש יתרות רבים נוספים, שכן גם המורים וגם התלמידים מקבלים משוב תוך כדי למידה ויכולים לפעול כדי להשלים את החסר בזמן אמת. בנוסף, אנחנו לא רק מאפשרים לתלמידים ללמוד טוב יותר, אלא גם נותנים להם כלי שיוכלו להשתמש בו לצורך למידה עצמאית בהמשך דרכם.
מחשבות על יישום
>> תרגול שליפה יעיל כשהשליפה מאומצת, אחת הדרכים הטובות ביותר היא לחכות! לייצר תרגולים חוזרים במרווחי זמן גדולים (ובכל אופן לא מיד לאחר הלמידה). קראו עוד כאן
>>הטעות היא חלק מתהליך הלמידה וכדאי לעודד את התלמידים לנסות לשלוף גם כשהם לא יודעים את התשובה. לפעמים קל יותר להתחיל בשיטות שבהן התלמידים נשארים אנונימיים.
>> בכל שיטה שמיישמים כדאי לוודא שבסוף התהליך התלמידים מגיעים לתשובה הנכונה. אף על פי שגם ניסיונות לא מוצלחים תורמים, הגעה לתשובה נכונה משפרת את הביצועים ומונעת התגבשות טעויות.
>>הטעות היא חלק מתהליך הלמידה וכדאי לעודד את התלמידים לנסות לשלוף גם כשהם לא יודעים את התשובה. לפעמים קל יותר להתחיל בשיטות שבהן התלמידים נשארים אנונימיים.
>> בכל שיטה שמיישמים כדאי לוודא שבסוף התהליך התלמידים מגיעים לתשובה הנכונה. אף על פי שגם ניסיונות לא מוצלחים תורמים, הגעה לתשובה נכונה משפרת את הביצועים ומונעת התגבשות טעויות.
>> כולם שולפים כל הזמן הוא עיקרון מנחה. חיוני לספק לכו-לם הזדמנות ללמוד בדרך היעילה ביותר. אפשר ליישם בדרכים טכנולוגיות (כמו Kahoot! ואחרים), או בדרכים פשוטות: לכתוב במחברת או שימוש תדיר בלוחות מחיקים אישיים.
מעוניינים ללמוד עוד על אפשרויות היישום?
אני ממליצה לקרוא את הבלוג המצויין הזה מאת טום שרינגטון (באנגלית) שכולל הצעות יישומיות.
ועכשיו גם בלוג חדש שלי בעברית!
מעוניינים ללמוד עוד על אפשרויות היישום?
אני ממליצה לקרוא את הבלוג המצויין הזה מאת טום שרינגטון (באנגלית) שכולל הצעות יישומיות.
ועכשיו גם בלוג חדש שלי בעברית!
להרחבה
המחקרים בתחום אסטרטגית תרגול מבוססת שליפה רבים מאוד וכאמור התבצעו הן במעבדות והן בכיתות לימוד רגילות. המון מידע זמין ברשת בנושא - ספרות מדעית ופופולרית, המלצות למורים ומורים שמספרים כיצד הם מיישמים. הנה כמה המלצות:
ראיון עם prof. Rodi Roediger פסיכולוג קוגניטיבי מאוניברסיטת וושינגטון שהוא מהותיקים והמובילים בתחום מחקר חשיבות השליפה, מעניין לקרוא את נקודת המבט שלו, וכן בסוף הכתבה יש קישורים לכמה מהמחקרים המובילים בתחום (שגם נזכרון כאן). יש לו גם ספר פופולרי שנקרא Make it Stick, וניתן לקרוא כאן תקציר של העקרונות המופיעים בו.
באתר המצויין Retrieval Practice ניתן למצוא הרבה מידע על מחקר ועל יישום ואף להוריד את המדריכים הנהדרים שלהם.
באתר המצויין Retrieval Practice ניתן למצוא הרבה מידע על מחקר ועל יישום ואף להוריד את המדריכים הנהדרים שלהם.
באתר The Learning Scientists שהקימו קבוצה של פסיכולוגיות קוגניטיביות במטרה לקשר בין מדע וחינוך תוכלו למצוא מידע המוצג בפשטות ובאמצעות איורים לגבי 6 אסטרטגיות למידה מבוססות מחקר, ובניהם כמובן גם תרגול באמצעות שליפה (Retrieval Practice) יש גם סרטוני וידאו, וגם רשומות בלוג בנושא שמביאות דוגמאות ליישום: למשל כאן וכאן.
אפשר לעקוב אחרי כל הנ"ל ורבים אחרים דרך הטוויטר, מקובצים לנוחיותכם ברשימה הזאת.
